טור
פירוש
(א)
שלא תהיה גבוה יותר משיעורה דתנן סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ׳ אמה פסולה בין אם גדולה או קטנה ל״ש אם המחיצות מגיעות לסכך ל״ש אם אינן מגיעות אבל עד כ׳ כשירה אפילו כל סככה למעלה מכ׳ כיון שאין בחללה אלא כ׳.
(ב)
היתה גבוה יותר מכ׳ והוצין יורדין למטה עד כ׳ אם צילתן מרובה מחמתן כשירה ואם לאו פסולה.
(ג)
ואם תלה בה דברים נאים לנאותה וממעטין חללה עד כ׳ אינו מיעוט להכשירה ואם נתן בה כרים וכסתות למעט חללה אפילו בטלן שם לא הוי מיעוט כיון שאין דרך לבטלן.
(ד)
(אבל מיעטה בתבן אפילו לא בטלו בפירוש אלא שאנו יודעין שאין עתיד לפנותו כגון שאינו צריך לו או מיעטו בעפר אפילו סתם שאין אנו יודעין אם צריך לו הוי מיעוט אבל תבן סתם ועפר ועתיד לפנותו כגון שידוע שצריך לו אינו ממעט אלא אם כן בטלו להיות שם כל ז׳ ימים.) א[וכן אם מיעטה בתבן ועפר סתם שאין אנו יודעים אם צריך להם אם לאו או אפילו אנו יודעים שאין עתיד לפנותם כגון שאינו צריך להם, לא הוי מיעוט אלא אם כן בטלם בפירוש להיותם כל שבעת הימים.] אבל א״צ לבטלו להיות שם לעולם.
(ה)
היתה גבוהה מכ׳ ובנה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי ע״פ כולה כזה: 
ובו שיעור סוכה כשירה ופירש״י כשירה כל הסוכה אפילו מהאצטבא והלאה וה״ר ישעיה פירש שאינה כשירה אלא עד האצטבא וא״א הרא״ש הסכים לדעת רש״י.
(ו)
בנה האצטבא מן הצד כזה: 
אם יש מאצטבא עד כותל השני פחות מארבע אמות כשירה על האצטבא דוקא ואם לאו פסולה.
(ז)
ואם בנה אצטבא באמצע אם יש ממנה לכל צד לכותל פחות מד׳ אמות כשירה על האצטבא ואפילו אם גבוה יותר מי׳ דלא כרי״ץ גיאת שפסל באצטבא גבוהה י׳ אף על פי שהיא תוך ד׳ אמות לכותל ואם יש ביניהם לכותל ד׳ אמות פסולה אפילו האצטבא גבוהה י׳ ולא אמרינן גוד אסיק מחיצתא להכשיר על גבה.
(ח)
ולא נמוכה משיעורה דתנן ושאינה גבוה י״ט פסולה.
(ט)
היתה גבוהה מי׳ והוצין יורדין לתוך י׳ אפילו אם חמתן מרובה מצילתן פסולה אבל אם הנויים יורדין לתוך י׳ אינן פוסלים.
(י)
היתה נמוכה מי׳ וחקק בה להשלימה לי׳ ויש בחקק שיעור הכשר סוכה אם אין בין חקק לכותל ג׳ טפחים כשירה בתוך החקק יש ביניהן ג׳ פסולה.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ובו שיעור סוכה כשירה ופירש״י כשירה כל הסוכה אפילו מהאצטבא והלאה וה״ר ישעיה פירש שאינה כשירה אלא עד האצטבא וא״א הרא״ש הסכים לדעת רש״י.
(ו)
בנה האצטבא מן הצד כזה: 
אם יש מאצטבא עד כותל השני פחות מארבע אמות כשירה על האצטבא דוקא ואם לאו פסולה.
(ז)
ואם בנה אצטבא באמצע אם יש ממנה לכל צד לכותל פחות מד׳ אמות כשירה על האצטבא ואפילו אם גבוה יותר מי׳ דלא כרי״ץ גיאת שפסל באצטבא גבוהה י׳ אף על פי שהיא תוך ד׳ אמות לכותל ואם יש ביניהם לכותל ד׳ אמות פסולה אפילו האצטבא גבוהה י׳ ולא אמרינן גוד אסיק מחיצתא להכשיר על גבה.
(ח)
ולא נמוכה משיעורה דתנן ושאינה גבוה י״ט פסולה.
(ט)
היתה גבוהה מי׳ והוצין יורדין לתוך י׳ אפילו אם חמתן מרובה מצילתן פסולה אבל אם הנויים יורדין לתוך י׳ אינן פוסלים.
(י)
היתה נמוכה מי׳ וחקק בה להשלימה לי׳ ויש בחקק שיעור הכשר סוכה אם אין בין חקק לכותל ג׳ טפחים כשירה בתוך החקק יש ביניהן ג׳ פסולה.
רשימת מהדורות© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א הנוסח בסוגריים העגולים הינו הנוסח הקדום של הטור שמופיע בכ״י מינכן 255 ובעדי נוסח של מהדורה קמא. לאחר מכן, החליף הטור נוסח זה בנוסח שבסוגריים המרובעים שמופיע בכ״י פריס 425 ובעדי נוסח של מהדורה בתרא.
(א) שלא תהיה גבוהה יותר משיעור׳ דתנן סוכה שהיא גבוהה יותר מכ׳ פסולה בריש מסכת סוכה (ב:):
(ב) ומה שכתב בין אם היא גדולה או קטנה ל״ש אם המחיצות מגיעות לסכך וכו׳ שם נחלקו אמוראים בטעם פיסולה כשהיא גבוהה יותר מכ׳ אמה דרבה אמר משום דלמעלה מכ׳ אמה לא שלטא בה עינא ור״ז אמר משום דאינו עומד בצל סוכה אלא בצל דפנות ורבא אמר משום דסוכה דירת עראי בעינן וכל שגבוה מכ׳ אין אדם עוש׳ אות׳ דירת עראי אלא דירת קבע ואמרי׳ בגמרא דלטעמא דרבה אם היו דפנות מגיעות לסכך כיון דשלטא בה עינא אע״ג דגבוה מכ׳ אמה כשירה ולר׳ זירא אי אית ביה יתר מד״א כיון דרויחא איכא צל סוכה וכשירה ולרבא לית ליה תקנתא אלא בין דפנות מגיעות לסכך בין אין מגיעות בין יש בה יותר מד״א בין אין בה כיון שהיא גבוהה למעלה מכ׳ אמה פסולה וכתב הרי״ף והרא״ש שיש פוסקים כרבה והם דחו דבריהם והעלו דהלכה כרבא וכ׳ הרא״ש שכ״פ הרז״ה ורי״ץ גיאת וה״ר ישעיה וכ״נ מדברי הרמב״ם פ״ד שכתב סתם שלא תהיה גבוה יותר מכ׳ ולא חילק:
(ג) ומה שכתב אבל עד כ׳ כשירה אפילו כל סככה למעלה מכ׳ וכו׳ הכי אסיקנא בריש עירובין (ג.) דחלל סוכ׳ תנן כלו׳ דלא מיפסלא סוכה אא״כ גבוה חלל׳ יותר מכ׳ ובסמוך אבאר זה יותר ואמרי׳ תו התם (שם:) דהני אמו׳ באמה בת ו״ט נינהו אלא שמודדין אות׳ מצומצמו׳ כלו׳ דחוקו׳: (ד) היתה גבוהה יותר מכ׳ והוצין יורדין למטה מכ׳ וכו׳ בריש סוכה (ד.) היתה גבוהה יותר מכ׳ והוצין יורדין למטה מכ׳ אם צילתן מרובה מחמתן כשירה וכתב הרא״ש דאע״פ שנמצא הסכך הוי מלמעלה הא אמרי׳ בריש עירובין דחלל סוכה תנן וה״פ הוצין יורדין לתוך כ׳ כלו׳ שמגיעין לחלל כ׳ כשירה ובריש עירובין כת׳ והוצין יורדין לתוך כ׳ פי׳ בתוך הכשר כ׳ דהיינו עד שפת כ׳ וכתב הר״ן אם צלתן מרובה מחמתן אפי׳ שקלת לכל מה שלמעלה מהם כשירה וא״ת ואמאי והא אמרינן בפ״ק דעירובין במקצת סכך בתוך כ׳ ומקצתו למעלה מכ׳ כשירה אפי׳ היכא דכי קלשת ליה כלומר שתטול כל מה שלמעלה מכ׳ פש ליה מה שבתוך כ׳ חמתו מרובה מצילתו משום דחלל סוכה תנן וה״נ נימא הכי י״ל דלא דמי דהוצין יורדין לא חשיב כסכך הלכך כל שחמתן מרובה מצילתן כמאן דליתנהו דמי משא״כ במקצת סכך דחשיב ע״כ אבל התו׳ כ׳ ודכי קלשת ליה ע״כ פירושו לפי שלא היה יכול להתקיים הסכך בתוך כ׳ דמחמת קלישותו יבא הרוח ויפזר או יפול דאין לפרש אפילו היה מתקיים כך הו״ל חמת׳ מרובה שבזה לא היו מכשירי׳ דכיון דאין צילתה מרובה אלא ע״י סכך שלמעלה מכ׳ ה״ל סכך פסול מצטרף בהדי סכך כשר מיהו בריש עירובין כתבו דאפשר לפרש דאי קלשת ליה הוי ליה חמתה מרובה מצלתה על ידי קלישתה לחוד אפ״ה מצטרף לסכך דלמעלה מכ׳ דלא חשיב כ״כ סכך פסול הואיל והוי סכך כשר אם היה למטה מכ׳: (ה) ואם תלה בה דברים נאים וכו׳ בפ״ק דסוכה (י:) אתמר נויי סוכה אין ממעטין בסוכה פירש״י קרמים הפרושין למעלה לנוי אין ממעטין למעלה בגובה להכשירה ולא לפוסלה למטה מי׳:
(ו) ואם נתן בה כרים וכסתות וכו׳ בריש סוכה (ד.) היה גבוה מכ׳ ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואע״ג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם תבן וביטלו הוי מיעוט וכ״ש עפר וביטלו ומשמע התם דתבן סתם ועפר ועתיד לפנותו לא הוי מיעוט לכ״ע תבן ואין עתיד לפנותו או עפר סתם פלוגתא דר׳ יוסי ורבנן דלרבנן לא בטיל ולר״י בטיל וידוע דהלכה כרבנן כ״כ הרא״ש:
[בדק הבית: ויש לתמוה על רבינו שפסק דתבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם הוי מיעוט דהא לרבנן לא הוי מיעוט בעפר עד שיבטלנו וכ״ש בתבן שצריך שיבטלנו בפה וכדפירש״י וכ״פ הרי״ף והרמב״ם.]
וכתב עוד כלביטול דשמעתין פירש״י לז׳ הימים ור״ח ואבי״ה פי׳ עד עולם ונראה כפירש״י דביטול דהכא כ״ז מצות סוכה דומיא דמיעוט דכותל וחריץ שבין שתי חצירות דפ׳ חלון דלא בעינן ביטול אלא באותה שבת וכ״פ הר״ן אבל ה״ה כ׳ בפ״ד שדעת הרי״ף והרמב״ם לפרש דביטול צריך להיות בדעתו להניחם שם עד עולם בעינן ואיני יודע מנין לו לפרש כן בדבריהם: (ז) היתה גבוהה מכ׳ ובנה בה אצטבא כנגד דופן ד׳ וכו׳ (שם) ופירש״י כשירה כל הסוכה אפי׳ מן האצטבא והלאה דמונין מנין חללה מראש אצטבא ומעלה נמצא דופן האמצעי כולו כשר ודפנות הצדדין רוחב האצטבא הוכשרה הרי כאן סוכה קטנה כשירה ואמרינן לקמן פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה ומפרשינן לה אם יש הכשר סוכה ביחד ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל דהיינו סכך העשוי מפסולת גורן ויקב ויוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נדון כסוכה הלכך כל הסוכה כמו שהיא גדולה כשירה וכ׳ הרא״ש שה״ר ישעיה הקשה על פירש״י והוא ז״ל תירץ דברי רש״י וכ׳ הרב המגיד בפ״ד שמן הגאונים נראה כפירש״י אבל מן האחרונים חלקו בזה ואח״כ דקדק מדברי הרמב״ם שהוא סובר כפירש״י ודע שר״ן הוא מכלל האחרונים שאין דברי רש״י נראין בעיניו. ולענין הלכה כיון שהרמב״ם והרא״ש מסכימים לדברי רש״י הכי נקטינן: (ח) בנה האצטבע מן הצד וכו׳ שם היה גבוהה מכ׳ ובנה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי וכו׳ ומן הצד אם יש משפת אצטבא ולכותל ד״א פסולה פחות מד״א כשירה ופירש״י אם יש משפת האצטבא ולכותל הב׳ שהרחיקו ממנו ד״א פסולה דלא הוכשרו באצטבא זו אלא ב׳ דפנות אותו שסמוך לה מן הצד והשני שראש האצטבא מגיע לו: פחות מד״א כשירה. שאף הוא הוכשר ע״י דופן עקומ׳ ורואין סכך עליון המחובר לדופן הרחוק כאילו הוא מן הדופן עצמו ועקום עד כנגד שפת האצטבא וכאן מודדין גבהו משפת האצטבא ולמעלה ואע״פ שמתחתיו נמשך כלפי חוץ הואיל וראשו אינה כלה ע״כ זהו גובה חללה והרי נתמעט חלל מתחתיו.
וכתב הרא״ש ולא הכשיר רש״י כל הסוכה שהרי אין לה סכך כיון דרואין את הסכך כאילו הוא כותל עקום אבל ה״ה כתב בפ״ד שאף בזה נחלקו המפרשים כמו שנחלקו למעלה: (ט) ואם בנה אצטבא באמצע וכו׳ שם היתה גבוה מכ׳ אמה ובנה בה אצטבא באמצעיתה אם יש משפת אצטבא ולדופן ד״א לכל רוח פסולה פחות מד׳ כשירה וכתב הרא״ש וז״ל כתב הרי״ץ גיאת ובלבד שלא תהא אצטבא גבוה מי״ט דרשות אחרת היא ולא ידענא טעמא מאי נ״מ דרשות אחרת היא כיון דאמרינן דופן עקומה מכל צד הרי האצטבא מוקפת מחיצות ומובדלת משאר הסוכה ודמיא לסוכה העומדת בראש הגג דרשות אחרת היא לגבי חצר ובעל העיטור הכשירה אפי׳ היתה גבוה י׳ עכ״ל והר״ן נוטה לדעת ר״י גיאת ז״ל וכמ״ש בסמוך וה״ה כתב בפ״ד שיש מן האחרונים שחלקו על ר״י גיאת ושזה נראה שהוא דעת הרמב״ם וכן הוא דעת העיטור ועיקר:
(י) ומה שכתב פסולה אפי׳ האצטבא גבוהה י׳ ולא אמרינן גוד אסיק מחיצתא וכו׳ (שם) היתה גבוהה מכ׳ ובנה בה עמוד גבוה י״ט ויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא ופירש״י בנה בה עמוד גבוה י׳ רחוק מן הדפנות הרבה ובו הכשר סוכה שיש בראשו ז׳ ומשהו על ז׳ ומשהו: גוד אסיק מחיצתא. של עמוד שמבחוץ סביב הגביהם י׳ סביבות ראשו והרי יש בהם גובה י׳ וחשובה סוכה על ראשה ודפני העמוד דפנותיה ע״י גוד אסיק וסכך שלמעלה כשר לה דאינו למעלה מכ׳ מראש העמוד: א״ל רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא וכתב הר״ן פי׳ דאע״ג דבשבת אמרי׳ גוד אסיק לא אמרינן הכי לגבי סוכה דבעינן בה מחיצות הנכרות כעין דירה ואפשר דכיון דלענין שבת חולק רשות לעצמו והרי הוא כאילו מוקף מחיצות אפי׳ אין ממנו ולכותל ד״א פסולה ולא אמרינן ביה דופן עקומה עכ״ל ונ״ל שזהו היה טעמו של הרי״ץ גיאת שכתבתי בסמוך ומ״מ כבר נתבאר שרוב הפוסקים חולקים עליו: (יא) ומה שכתב ולא נמוכה משיעורה דתנן ושאינה גבוהה י״ט פסולה בריש מס׳ סוכה (ב.): (יב) היתה גבוה מי׳ והוצין יורדין לתוך י׳ אפי׳ אם חמתן מרובה מצילתן פסולה הכי אסיקנא בריש סוכה (ד:) ואע״ג דלמעלה מגובה כ׳ אמה ולהכשירה לא הוי מיעוט כל שההוצין חמתן מרובה מצילתן מ״מ למטה מגובה י׳ ולפוסלה הוי מיעוט וטעמא משום דכל שאינה גבוה י״ט ה״ל דירה סרוחה ואין אדם דר בדירה סרוחה:
(יג) ומה שכתב אבל אם הנויים יורדין לתוך י׳ אינן פוסלין שם (י:) אמתני׳ דפירס עליה סדין נויי סוכה אין ממעטין את הסוכה ופירש״י קרמים הפרושים עליה לנוי אין ממעטין בגובה למעלה מכ׳ להכשירה ולא לפוסלה משום פחות מי׳ וכבר כתבתי זה: (יד) ומה שכתב היתה נמוכה מי׳ וחקק בה להשלימה לי׳ וכו׳ בריש סוכה (ד:) היתה פחותה מי׳ טפחים וחקק בה כדי להשלימה לי׳ אם יש משפת החקק ולכותל ג״ט פסולה פחות מג״ט כשרה ומפרש בגמרא טעמא דלא מכשרינן עד ד״א משום דכיון דלאו דופן הוא לא שייך למימר דופן עקומה וסובר רבינו דלא מכשרינן אלא בתוך החקק אבל לא חוץ לחקק ואיני יודע למה דמ״ש מהיתה גבוהה כ׳ ובנה בה אצטבא דמכשיר רש״י אפי׳ מן האצטבא והלאה וכ׳ הר״ן דהא דמכשרי בפחות מג׳ דוקא כשיש בחקק שיעור סוכה הא לא״ה לא דאע״ג דמאי דאמרינן כלבוד לא חשבינן ליה כאילו אינה דא״ה אויר פחות מג׳ יהא פוסל בסוכה קטנה דהא בצר ליה שיעור דסוכה אפ״ה כל שאין בחקק שיעור הכשר סוכה פסולה דכל שאין לה חלל י׳ כשיעור הכשר סוכה הו״ל דירה סרוחה כדאמרינן בהוצין יורדין וכ״כ הרי״ץ גיאת עכ״ל וכך הם דברי רש״י: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
(ב) ומה שכתב בין אם היא גדולה או קטנה ל״ש אם המחיצות מגיעות לסכך וכו׳ שם נחלקו אמוראים בטעם פיסולה כשהיא גבוהה יותר מכ׳ אמה דרבה אמר משום דלמעלה מכ׳ אמה לא שלטא בה עינא ור״ז אמר משום דאינו עומד בצל סוכה אלא בצל דפנות ורבא אמר משום דסוכה דירת עראי בעינן וכל שגבוה מכ׳ אין אדם עוש׳ אות׳ דירת עראי אלא דירת קבע ואמרי׳ בגמרא דלטעמא דרבה אם היו דפנות מגיעות לסכך כיון דשלטא בה עינא אע״ג דגבוה מכ׳ אמה כשירה ולר׳ זירא אי אית ביה יתר מד״א כיון דרויחא איכא צל סוכה וכשירה ולרבא לית ליה תקנתא אלא בין דפנות מגיעות לסכך בין אין מגיעות בין יש בה יותר מד״א בין אין בה כיון שהיא גבוהה למעלה מכ׳ אמה פסולה וכתב הרי״ף והרא״ש שיש פוסקים כרבה והם דחו דבריהם והעלו דהלכה כרבא וכ׳ הרא״ש שכ״פ הרז״ה ורי״ץ גיאת וה״ר ישעיה וכ״נ מדברי הרמב״ם פ״ד שכתב סתם שלא תהיה גבוה יותר מכ׳ ולא חילק:
(ג) ומה שכתב אבל עד כ׳ כשירה אפילו כל סככה למעלה מכ׳ וכו׳ הכי אסיקנא בריש עירובין (ג.) דחלל סוכ׳ תנן כלו׳ דלא מיפסלא סוכה אא״כ גבוה חלל׳ יותר מכ׳ ובסמוך אבאר זה יותר ואמרי׳ תו התם (שם:) דהני אמו׳ באמה בת ו״ט נינהו אלא שמודדין אות׳ מצומצמו׳ כלו׳ דחוקו׳: (ד) היתה גבוהה יותר מכ׳ והוצין יורדין למטה מכ׳ וכו׳ בריש סוכה (ד.) היתה גבוהה יותר מכ׳ והוצין יורדין למטה מכ׳ אם צילתן מרובה מחמתן כשירה וכתב הרא״ש דאע״פ שנמצא הסכך הוי מלמעלה הא אמרי׳ בריש עירובין דחלל סוכה תנן וה״פ הוצין יורדין לתוך כ׳ כלו׳ שמגיעין לחלל כ׳ כשירה ובריש עירובין כת׳ והוצין יורדין לתוך כ׳ פי׳ בתוך הכשר כ׳ דהיינו עד שפת כ׳ וכתב הר״ן אם צלתן מרובה מחמתן אפי׳ שקלת לכל מה שלמעלה מהם כשירה וא״ת ואמאי והא אמרינן בפ״ק דעירובין במקצת סכך בתוך כ׳ ומקצתו למעלה מכ׳ כשירה אפי׳ היכא דכי קלשת ליה כלומר שתטול כל מה שלמעלה מכ׳ פש ליה מה שבתוך כ׳ חמתו מרובה מצילתו משום דחלל סוכה תנן וה״נ נימא הכי י״ל דלא דמי דהוצין יורדין לא חשיב כסכך הלכך כל שחמתן מרובה מצילתן כמאן דליתנהו דמי משא״כ במקצת סכך דחשיב ע״כ אבל התו׳ כ׳ ודכי קלשת ליה ע״כ פירושו לפי שלא היה יכול להתקיים הסכך בתוך כ׳ דמחמת קלישותו יבא הרוח ויפזר או יפול דאין לפרש אפילו היה מתקיים כך הו״ל חמת׳ מרובה שבזה לא היו מכשירי׳ דכיון דאין צילתה מרובה אלא ע״י סכך שלמעלה מכ׳ ה״ל סכך פסול מצטרף בהדי סכך כשר מיהו בריש עירובין כתבו דאפשר לפרש דאי קלשת ליה הוי ליה חמתה מרובה מצלתה על ידי קלישתה לחוד אפ״ה מצטרף לסכך דלמעלה מכ׳ דלא חשיב כ״כ סכך פסול הואיל והוי סכך כשר אם היה למטה מכ׳: (ה) ואם תלה בה דברים נאים וכו׳ בפ״ק דסוכה (י:) אתמר נויי סוכה אין ממעטין בסוכה פירש״י קרמים הפרושין למעלה לנוי אין ממעטין למעלה בגובה להכשירה ולא לפוסלה למטה מי׳:
(ו) ואם נתן בה כרים וכסתות וכו׳ בריש סוכה (ד.) היה גבוה מכ׳ ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואע״ג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם תבן וביטלו הוי מיעוט וכ״ש עפר וביטלו ומשמע התם דתבן סתם ועפר ועתיד לפנותו לא הוי מיעוט לכ״ע תבן ואין עתיד לפנותו או עפר סתם פלוגתא דר׳ יוסי ורבנן דלרבנן לא בטיל ולר״י בטיל וידוע דהלכה כרבנן כ״כ הרא״ש:
[בדק הבית: ויש לתמוה על רבינו שפסק דתבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם הוי מיעוט דהא לרבנן לא הוי מיעוט בעפר עד שיבטלנו וכ״ש בתבן שצריך שיבטלנו בפה וכדפירש״י וכ״פ הרי״ף והרמב״ם.]
וכתב עוד כלביטול דשמעתין פירש״י לז׳ הימים ור״ח ואבי״ה פי׳ עד עולם ונראה כפירש״י דביטול דהכא כ״ז מצות סוכה דומיא דמיעוט דכותל וחריץ שבין שתי חצירות דפ׳ חלון דלא בעינן ביטול אלא באותה שבת וכ״פ הר״ן אבל ה״ה כ׳ בפ״ד שדעת הרי״ף והרמב״ם לפרש דביטול צריך להיות בדעתו להניחם שם עד עולם בעינן ואיני יודע מנין לו לפרש כן בדבריהם: (ז) היתה גבוהה מכ׳ ובנה בה אצטבא כנגד דופן ד׳ וכו׳ (שם) ופירש״י כשירה כל הסוכה אפי׳ מן האצטבא והלאה דמונין מנין חללה מראש אצטבא ומעלה נמצא דופן האמצעי כולו כשר ודפנות הצדדין רוחב האצטבא הוכשרה הרי כאן סוכה קטנה כשירה ואמרינן לקמן פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה ומפרשינן לה אם יש הכשר סוכה ביחד ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל דהיינו סכך העשוי מפסולת גורן ויקב ויוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נדון כסוכה הלכך כל הסוכה כמו שהיא גדולה כשירה וכ׳ הרא״ש שה״ר ישעיה הקשה על פירש״י והוא ז״ל תירץ דברי רש״י וכ׳ הרב המגיד בפ״ד שמן הגאונים נראה כפירש״י אבל מן האחרונים חלקו בזה ואח״כ דקדק מדברי הרמב״ם שהוא סובר כפירש״י ודע שר״ן הוא מכלל האחרונים שאין דברי רש״י נראין בעיניו. ולענין הלכה כיון שהרמב״ם והרא״ש מסכימים לדברי רש״י הכי נקטינן: (ח) בנה האצטבע מן הצד וכו׳ שם היה גבוהה מכ׳ ובנה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי וכו׳ ומן הצד אם יש משפת אצטבא ולכותל ד״א פסולה פחות מד״א כשירה ופירש״י אם יש משפת האצטבא ולכותל הב׳ שהרחיקו ממנו ד״א פסולה דלא הוכשרו באצטבא זו אלא ב׳ דפנות אותו שסמוך לה מן הצד והשני שראש האצטבא מגיע לו: פחות מד״א כשירה. שאף הוא הוכשר ע״י דופן עקומ׳ ורואין סכך עליון המחובר לדופן הרחוק כאילו הוא מן הדופן עצמו ועקום עד כנגד שפת האצטבא וכאן מודדין גבהו משפת האצטבא ולמעלה ואע״פ שמתחתיו נמשך כלפי חוץ הואיל וראשו אינה כלה ע״כ זהו גובה חללה והרי נתמעט חלל מתחתיו.
וכתב הרא״ש ולא הכשיר רש״י כל הסוכה שהרי אין לה סכך כיון דרואין את הסכך כאילו הוא כותל עקום אבל ה״ה כתב בפ״ד שאף בזה נחלקו המפרשים כמו שנחלקו למעלה: (ט) ואם בנה אצטבא באמצע וכו׳ שם היתה גבוה מכ׳ אמה ובנה בה אצטבא באמצעיתה אם יש משפת אצטבא ולדופן ד״א לכל רוח פסולה פחות מד׳ כשירה וכתב הרא״ש וז״ל כתב הרי״ץ גיאת ובלבד שלא תהא אצטבא גבוה מי״ט דרשות אחרת היא ולא ידענא טעמא מאי נ״מ דרשות אחרת היא כיון דאמרינן דופן עקומה מכל צד הרי האצטבא מוקפת מחיצות ומובדלת משאר הסוכה ודמיא לסוכה העומדת בראש הגג דרשות אחרת היא לגבי חצר ובעל העיטור הכשירה אפי׳ היתה גבוה י׳ עכ״ל והר״ן נוטה לדעת ר״י גיאת ז״ל וכמ״ש בסמוך וה״ה כתב בפ״ד שיש מן האחרונים שחלקו על ר״י גיאת ושזה נראה שהוא דעת הרמב״ם וכן הוא דעת העיטור ועיקר:
(י) ומה שכתב פסולה אפי׳ האצטבא גבוהה י׳ ולא אמרינן גוד אסיק מחיצתא וכו׳ (שם) היתה גבוהה מכ׳ ובנה בה עמוד גבוה י״ט ויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא ופירש״י בנה בה עמוד גבוה י׳ רחוק מן הדפנות הרבה ובו הכשר סוכה שיש בראשו ז׳ ומשהו על ז׳ ומשהו: גוד אסיק מחיצתא. של עמוד שמבחוץ סביב הגביהם י׳ סביבות ראשו והרי יש בהם גובה י׳ וחשובה סוכה על ראשה ודפני העמוד דפנותיה ע״י גוד אסיק וסכך שלמעלה כשר לה דאינו למעלה מכ׳ מראש העמוד: א״ל רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא וכתב הר״ן פי׳ דאע״ג דבשבת אמרי׳ גוד אסיק לא אמרינן הכי לגבי סוכה דבעינן בה מחיצות הנכרות כעין דירה ואפשר דכיון דלענין שבת חולק רשות לעצמו והרי הוא כאילו מוקף מחיצות אפי׳ אין ממנו ולכותל ד״א פסולה ולא אמרינן ביה דופן עקומה עכ״ל ונ״ל שזהו היה טעמו של הרי״ץ גיאת שכתבתי בסמוך ומ״מ כבר נתבאר שרוב הפוסקים חולקים עליו: (יא) ומה שכתב ולא נמוכה משיעורה דתנן ושאינה גבוהה י״ט פסולה בריש מס׳ סוכה (ב.): (יב) היתה גבוה מי׳ והוצין יורדין לתוך י׳ אפי׳ אם חמתן מרובה מצילתן פסולה הכי אסיקנא בריש סוכה (ד:) ואע״ג דלמעלה מגובה כ׳ אמה ולהכשירה לא הוי מיעוט כל שההוצין חמתן מרובה מצילתן מ״מ למטה מגובה י׳ ולפוסלה הוי מיעוט וטעמא משום דכל שאינה גבוה י״ט ה״ל דירה סרוחה ואין אדם דר בדירה סרוחה:
(יג) ומה שכתב אבל אם הנויים יורדין לתוך י׳ אינן פוסלין שם (י:) אמתני׳ דפירס עליה סדין נויי סוכה אין ממעטין את הסוכה ופירש״י קרמים הפרושים עליה לנוי אין ממעטין בגובה למעלה מכ׳ להכשירה ולא לפוסלה משום פחות מי׳ וכבר כתבתי זה: (יד) ומה שכתב היתה נמוכה מי׳ וחקק בה להשלימה לי׳ וכו׳ בריש סוכה (ד:) היתה פחותה מי׳ טפחים וחקק בה כדי להשלימה לי׳ אם יש משפת החקק ולכותל ג״ט פסולה פחות מג״ט כשרה ומפרש בגמרא טעמא דלא מכשרינן עד ד״א משום דכיון דלאו דופן הוא לא שייך למימר דופן עקומה וסובר רבינו דלא מכשרינן אלא בתוך החקק אבל לא חוץ לחקק ואיני יודע למה דמ״ש מהיתה גבוהה כ׳ ובנה בה אצטבא דמכשיר רש״י אפי׳ מן האצטבא והלאה וכ׳ הר״ן דהא דמכשרי בפחות מג׳ דוקא כשיש בחקק שיעור סוכה הא לא״ה לא דאע״ג דמאי דאמרינן כלבוד לא חשבינן ליה כאילו אינה דא״ה אויר פחות מג׳ יהא פוסל בסוכה קטנה דהא בצר ליה שיעור דסוכה אפ״ה כל שאין בחקק שיעור הכשר סוכה פסולה דכל שאין לה חלל י׳ כשיעור הכשר סוכה הו״ל דירה סרוחה כדאמרינן בהוצין יורדין וכ״כ הרי״ץ גיאת עכ״ל וכך הם דברי רש״י: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Tur
Peirush